פסק-דין בתיק תא"מ 12552-10-11

התביעה שלפני היא תביעת שיבוב בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים ביום 23/9/08 (להלן: התאונה). 

התובע 1 הינו בעליו של הרכב מסוג פולקסווגן שהיה מבוטח על ידי התובעת 2 במועד התאונה.

לטענת התובעים נתבע 1 היה נהג ברכב הנתבעים שהיה בבעלות הנתבעת 2 במועד קרות התאונה.

לטענת התובעים, הנתבע 1 שנהג ברכב הנתבע פגע ברכב התובעים בשל נהיגה רשלנית ומשכך התביעה לשיבוב ולהשבת הפיצוי ששולם על ידי התובעת 2 לתובע 1 ולשמאי מטעם התובעת 2.

לטענת הנתבע 1 הוא היה עובד של הנתבעת 2 ו/או של בעלה, ומשכך ומכח סעיף 13 לפקודת הנזיקין יש למחוק את התביעה נגדו.

לטענת הנתבעת 2, במועד התאונה היא היתה בעלת הרכב, אך הביטוח היה על שמו של מר פרידמן אפרים ז"ל שעבד כעצמאי ומעת לעת, היה מביא חלפים למוסך של הנתבעת 2.

לטענתה, על פי שנמסר לה על ידי מר פרידמן ז"ל וסוכן הביטוח שלו, הרי לנתבעים היתה פוליסת ביטוח בתוקף אצל חברת הפניקס חברה לביטוח בע"מ. משכך, הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה נגדם.

עוד טוענת הנתבעת 2, כי אין לנתבעת 2 פרטים אודות שאירע במועד התאונה, וכל שהיתה רק בעלת הרכב ותו לא.

לטענת התובעים, יש לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בנזקים שנגרמו לתובעים ועוד טוענת התובעת 2, כי זכותם של התובעים היא לבחור האם להגיש את התביעה כנגד המבטח או המזיקים בפועל.

התובעים אף טענו כי פנו תחילה אל חברת הביטוח הפניקס ונדחו, הרי שזכותם להיפרע מהמזיקים בפועל ואם קיימות טענות של הנתבעים כלפי חברת הביטוח שלהם, זכותם לנקוט בהליכי צד ג' או להגיש תביעה נגדם.

דיון:

על אף שלכאורה על פי כתבי ההגנה, לא טענו הנתבעים כי לתובע 1 אחריות כלשהי לקרות התאונה, הרי שהתובע 1 והנתבע 1 כנהגים שנכחו בתאונה, העידו לפני על קרות התאונה.

לאחר ששמעתי את הנהגים ולאחר שעיינתי בכתבי בית הדין ולאחר שבחנתי את המוצגים אני קובעת כי התובעים הוכיחו בהתאם לנטל ההוכחה המוטל עליהם בתביעה אזרחית, כי האחריות לקרות התאונה היא של הנהג ברכב הנתבעים.

על פי העדויות, התובע 1 נסע בכיכר והנתבע 1 הגיע מכביש המשתלב לתוך הכיכר בו כבר נסע התובע1.

על אף שהנתבע 1 העיד לפני כי מועד התאונה כי רכבו היה כבר בתוך הכיכר, הרי שתמונות הנזק כפי שצורפו וסומנו מצביעות כי רכב הנתבעים לא היה בתוך הכיכר אלא רק החל להשתלב בכיכר.

ודוק, הפגיעה ברכב הנתבעים היתה בחלק הקדמי והפגיעה ברכב התובעים היתה בכנף קדמית ימנית ובחלק הקדמי של רכב התובעים.

זאת ועוד, בכתבי ההגנה כלל לא צוין ולו במילה, טענות בדבר אחריותו של נהג התובעים לקרות התאונה.

אמור אם כן, כי הנהג ברכב הנתבעים הוא זה שגרם לקרות התאונה.

אין חולק בין הנתבעים כי הנתבע 1 היה מועסק אצל הנתבעת 2 ו/או אצל בעלה כנהג וכי במועד התאונה, היה במסגרת עבודתו.